פוסט ספונטני שנכתב ב"פייסבוק" ביום פטירתו של אריק נחמקין ז"ל 24.11.21
הבוקר,הלך לעולמו בשיבה טובה אריק נחמקין ,שהיה בעברו שר החקלאות, חבר כנסת ומזכיר (מזכ"ל) תנועת- המושבים. בשבילי הוא היה השכן שמעבר לכביש, והטרמפ הקבוע לתל-אביב. קשה להסביר זאת היום, אבל אנשי ציבור בעבר, הרגישו מחויבות לציבור שלהם, כולל להסיעם ברכב שקיבלו ממקום העבודה.
עם אריק הייתי נוסעת לתל אביב, בעיקר בתקופת הצבא, הקורסים וההכשרות. ביום ראשון בשש בבוקר הוא היה יוצא לדרך, אוסף אל הרכב את הטרמפיסטים שהמתינו על יד ביתו. במוצאי שבת, הייתי מתקשרת לוודא שיש לי מקום בטרמפ השבוע. אחרי שאבא שלי היה מעיר אותי ומכין לי קפה, היה לוקח עבורי את התיק הכבד לשבועיים הקרובים ישר אל תוך תא המטען של האיש החשוב שמעבר לכביש, שמעולם לא נתן להגיש כך. מרגע שנכנסתי לרכב, היה מתעניין מה נשמע? לאן אני נוסעת? באיזה שלב ובאיזה קורס בצבא אני עכשיו? ואיך אני מרגישה.
אחרי שהיה מקשיב לי בכוונה רבה, היה מספר לי קצת חוויות או תובנות משירותו הצבאי, או מניסיון חייו האישי והמקצועי. השיחות תמיד היו מעניינות מאוד, אבל היו נגמרות בסביבות יוקנעם. שם, היה מניח לי, כמו לשאר הטרמפיסטים ,חיילים בעיקר לנמנם, כדי להרוויח עוד קצת מתחושת השבת והבית, לפני החזרה לצבא.
הייתי מתעוררת לרגע בקטעים מהדרך,ו יודעת שאני בידיים בטוחות. עד שהייתי ערה לגמרי, כשהיה עוצר לי ב"ארלוזורוב". הוא היה פונה לעבר תנועת המושבים, לא לפני שאפשר לי להוציא את כל הכבודה הכבדה בנחת מתא המטען. משם הייתי לוקחת אוטובוס לעבר התחנה המרכזית, כדי להמשיך ולהתגלגל לבסיס.
לך תסביר היום שעד תל- אביב ,האיש הכי חשוב בכל המושבים, היה מאפשר לי לנמנם במושב האחורי של רכבו, ולהנות מעוד קצת תחושת בית, עם הערכה ותמיכה.
אריק איש יפה. תנוח בשלום על משכבך. כבר הרבה שנים אני לא חיילת, ולא צריכה טרמפ לתל אביב, אבל זוכרת לך את הנסיעות הללו. תחסר לא רק בנסיעות לתל אביב, אלא גם בנוף השכונה והכפר, על הסוס, על האופניים ובכלל.
תנחומים למשפחה
ותודה למרינה פורמן לוי Marina Furman-levi על תמונה המדהימה שתפסה את יופיו של האיש.
תודה למרינה פורמן לוי-צלמת חקלאות על התמונות שצילמה, ועל הזכות להעלות אותם בבלוג.
התמונות צילמו כשאריק היה בן 90 לערך.