סיפור שתחילתו בשיחה שעורך אב לבתו ערב גיוסה לצה"ל, בה הוא מספר על מעשייה עם הנחיות מעשיות, כפי ששמע מלוי אשכול, הרבה שנים לפני שהיה ראש ממשלה, על תרנגולת שאולי תחסר בסוף העולם, ויישומה המעשי בהיותה של המתגייסת הצעירה, צוערת בקורס קציני קשר בבה"ד 7. ועל כל השאר תקראו בסיפור

סיפור קליל, המביא זיכרון מלפני ארבעים שנה, ביקור סאדאת בישראל, והיותה של הכותבת, אז נערה מתנדבת ב"שנת שרות" בעיירה צפונית, ולעתיד מורה להיסטוריה בתיכון בעמק, והכל כרגיל, בנושא.

יש אירועים בחיים, שכאשר מציינים את יום השנה להתרחשותם, בעיקר אם זה מספר עגול, אתה עוצר ונזכר, או שואל את עצמך, או את האחרים-איפה הייתי כאשר התרחש?  השבוע ציינו 40 שנה לביקורו של סאדאת בישראל. בטח שאני זוכרת איפה הייתי אז, ואתם מבינים שאני גם הולכת לספר לכם על זה, אבל אי אפשר שלא לבנות מזה סיפור יפה…

חילופי הרמטכ"לים אתמול, שלחו אותי לזיכרון שכתבתי כאשר רא"ל כוכבי נכנס לתפקידו, וגדי אייזנקוט עזב את המטה הכללי. זיכרון בו סיפרתי על הרמטכ"ל "שלי" רפול-רפאל איתן, והכל בהומור קל, דרך עיניים של סגן צעירה בתפקיד שעד אותו רגע נחשב ,"גברי", והסתבר שגם אשה קטנה, יכלה למלא בהצלחה. בהצלחה לכולנו וגם לרמטכ"ל החדש, רב אלוף הרצי הלוי

סיפור פשוט על כביסה. כמו שבאוכל ובכביסה של אמא יש כל כך הרבה מעבר לכביסה , כך גם היתה "כביסת החיילים" בקיבוץ גניגר של פעם, הבית ממנו בא בעלי, ושהיה גם לי לבית לתקופה קצרה לפני כארבעים שנה.

למרות שכותרת הפוסט אולי נשמעת לכם כמו שם של קיבוץ, או של גדוד שריון מסתער, היא ממש לא. היא ראשי התיבות של משהו מכובד לא

כיצד שימשתי במהלך שירותי הצבאי כקצינה מלווה לראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ז"ל בהלווייתו של יגאל אלון ז"ל בקיבוץ גינוסר. וזאת בהומור מנקודת מבטה של "היד שמחזיקה את המטריה". קצינה צעירה שרוצה לא רק לחזור הביתה בשלום, אלא גם תמונה ב"מבט" מהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה

גם אם שם הפוסט נראה לכם כמו מתכון מיוחד ולא שיגרתי לבישול עוף. אין בו מתכון, או ליתר דיוק יש בו מתכון, אבל לא לאוכל, אלא לאיך מתנהגים, בדגש על שירות צבאי, בנות, דרגות ומדים לפני כארבעה עשורים. הסתקרנתם? מוזמנים

השבוע, הלך לעולמו במפתיע גבי גלבר ז"ל, חבר איתו חלקתי את קורס קציני הקשר, אותו סיימנו בדיוק לפני 42 שנה. מותו הכה גם אותנו ,חבריו בתדהמה, ובכל זאת, בחרתי לספר לזכרו סיפור מחויך מאותה תקופה, הקשור בדמותה של מלכת היופי, אילנה שושן. יהי זכרו של גבי ברוך!

דברי הספד ספונטניים שיצאו מתוך הלב לזכרו של אריק נחמקין, שהיה לא רק שר החקלאות, חבר כנסת ומזכ"ל תנועת המושבים, אלא השכן מעבר לכביש בנהלל, והטרמפ של לתל-אביב בתקופת הצבא. הדברים נכתבו ביום פטירתו ה 24.11.21, ומשולבים בהם תצלומיה המופלאים של מרינה פורמן לוי-צלמת חקלאות

סיפור על פגישה מאוחרת של חיילת עם המח"ט שלה, שעוררה את זיכרון הפגישה הקודמת שלהם שהתרחשה לפני יותר מארבעים שנה. סיפור ששופך אור מחויך על שירות הבנות בצה"ל, כמו על דמותם של חלק מהמפקדים בו.

לימדו אותנו לא להתבונן על הכל בשחור לבן, אלא לראות גם את גווני הביניים, סיפור לפורים שיש בו פלסטיק שחור, טייפ סלילים, 'סלאו'
מתקתק ,זיכרונות נעורים ועוד כמה דברים

למרות שהפוסט הפעם עוסק בגיבורים, אלו לא הגיבורים שאתם חושבים, אלא דווקא הגיבורים שבדרך כלל עליהם לא מדברים, ואין כוונתי לאנשי הצללים. הסתקרנתם? כנסו וקראו.

הפוסט הזה התלבט בין כמה שמות, ממדים ללימודים, המתנדבים בעם או בע'מ, ותומכת לחימה. על מה כל המהומה? תצעקו -כמה עוד?-וכנסו למצוא את התשובה בין השורות