הסיפור הפעם חוצה תרבויות ואפילו יבשות, אבל יש בו חוט מקשר אחד (האמת די הרבה חוטים,  כפי שנראה בהמשך) המחבר ושוזר בתך עדין של מסרגה

יש כל מיני דרכים למנות את השנים, אחת מהן היא מיום הולדת ליום הולדת. היום מלאו לי 66. חתיכת גיל 66, אז החלטתי לחלק לכמה

סיפור על גמלים. יש גמלים מכל מיני סוגים, ובכל מיני מקומות. יש אנשים שרואים כל מיני גמלים, יש כאלו שרואים פחות, ויש כאלו שרואים מה

איך בסיומה של חופשה חלומית ברודוס פגשתי מוכר חזיות, גבר, וזכיתי לשרות הטוב ביותר אי פעם בחנות לבני נשים, וגם לחבר מקומי, ובעיקר לסיבה טובה מאוד לשוב לרודוס.

לכל אחד יש את היווני שלו. לי יש את "מוכר החזיות היווני שלי", והאמת, היססתי לא מעט לפני כתיבת הפוסט הזה. כי זה נשמע מעט אינטימי, אפילו הרבה אינטימי. אבל זה פוסט ממש לא….

אוקטובר פסט הוא פסטיבל גרמני עם הרבה בירה. בשנים האחרונות הוא מהגר לאט לאט לישראל. כותבת הבלוג, הגיעה אליו לגרמניה , לפני כ 30 שנה, מבלי להתכוון כלל, וזאת אגב נסיעה ראשונה של הורים צעירים לשתי בנות קטנות להתאווררות קצרה באירופה. רוצים לשמוע עוד? מוזמנים לקרוא מה קרה

איך מצאתי אוצר יקר ערך ב"שוק הפשפשים" ביפו, ובזכותו-ברכתי את כל העולם ואשתו ,בשנה טובה, ובאותו
מעשה ממש, מוכר מזדמן אחד מאותו שוק, זכה לחייך כל השנה!

סיפור המשלב את אחד מסימני החגים, הרימון, עם חווית טיול, ומפגש מיוחד באי היווני רודוס.

הפעם, סיפור שצריך לקחת אותו בקצב איטי ונינוח, ולזרום אתו ממש כמו עם חתונה בטוסקנה, בטח ובטח כשמסופר בו על חתונה שנערכה לפני ארבעים שנה, שהיא חתונתה של המספרת. אז מזגו כוס שמפניה וכנסו בנחת לקצב ולזרימה של הסיפור.

השבוע, ישבנו עם הילדים שלנו, שבינתיים התיישבו בנהלל, ועלו הרהורים, אולי לסבלט את דירתם בכפר בחופשת הקיץ הקרבה, עד מהרה עלה זיכרון הסיבלוט האחרון, בדירה בתל-אביב

קראתי לפוסט אי שם בבקעה, כמו שיכולתי לקורא לו אלף זמר ועוד זמר, אבל באמת הפוסט מספר על מסע בבקעה כמו על מסע בזמן דרך מחקר אקדמי, שירים לריקודי עם, יישובים בשטח, וזיכרונות מנסיעות עם אבא.