הסיפור הפעם חוצה תרבויות ואפילו יבשות, אבל יש בו חוט מקשר אחד (האמת די הרבה חוטים,  כפי שנראה בהמשך) המחבר ושוזר בתך עדין של מסרגה

בטח תוהה הקורא הממוצע בליבו, מדוע הכותבת מתחילה בתיאור המימונה השלישית שלה, ומה התרחש בראשונה או השנייה, ולמה היא עושה זאת דווקא עכשיו. התשובה העצובה מקדישה את הפוסט לזכרה של עליה דהאן ז"ל שהובאה היום למנוחת עולמים בשלומי בנוכחות בני משפחתה בלבד, בהתאם להוראות פיקוד העורף ולזכרו של אברהם בעלה ז"ל שנפטר רגע לפני הקורונה.

סיפור שהמספר שלוש מככב בו לא מעט, איך לידתה של נכדתי השלישית לקחה אותי יותר משלושים ושלוש שנים אחורה, ואיך הבנתי ממרומי גילי השלישי, שאני כפי הנראה ילדתי את שלושת ילדיי בעולם השלישי, תוסיפו לזה גם קורונה שלוש פעמים, למרות שלושת החיסונים, ובכלל…

הפעם, סיפור שצריך לקחת אותו בקצב איטי ונינוח, ולזרום אתו ממש כמו עם חתונה בטוסקנה, בטח ובטח כשמסופר בו על חתונה שנערכה לפני ארבעים שנה, שהיא חתונתה של המספרת. אז מזגו כוס שמפניה וכנסו בנחת לקצב ולזרימה של הסיפור.

לפי שם והכותרת שנושא הפוסט , יש מי שעשוי לחשוב שאני הולכת להתייחס לאחד משיריה של קרול קינג המופלאה. או אולי בכלל לשירו של ניל

התאריך המיוחד של היום 22.2.22, שחל אחת למאה שנה, הביא איתו לא רק מעט זיכרונות מחויכים על תאריכים מיוחדים, תכנונים מיוחדים ואפילו על הריונות ולידת ילדים, אלא פוסט מותאם שלא מפספס את גודל הרגע

סיפור שיש בו שני שוטרים, שטרם החלטתי מי מהם הטוב ומיהו הרע. אפילו יש בסיפור גם נערה (אחת לפחות). יש וירוס אלים ומגפה נוראה, יש זיכרונות מבית- ספר תיכון ערכי ונחשב בעמק, יש נזיד עדשים מהביל וזר פרחים מהגינה, ויש בקשה ,דרישה או תחינה לחופש וזכות בחירה. ואיך הכל מתיישב לו יחד? כמו תמיד בפוסטים שלי, צריך לצלול פנימה לקרוא בסבלנות ולראות איך בסוף הכל מסתדר.

סיפור (מעט ארוך הפעם-אבל שווה) על סבתא, נסיכות, מתנות, נכדה, קורונה, דרום-אפריקה, קניות, "אשה יפה", הרבה אהבה ובידוד מרצון. בהחלט מתאים וגם משקף את רוח התקופה

מה בין מחזק מדומה, ספריי שעושה פלאים, משענת קנה רצוץ, אלכוג'ל, לימודי ימימה, מלחמת המפרץ, התחזקות נבובה, ניר טואלט ועוד אי אלו דברים משונים, ובין מעט חשש מהלא נודע ,חרדה ורצון בסיסי להיות מוגנים. הסתקרנתם? כנסו ותקראו

זה סיפור שמתאים מאוד לרגע אחרי חנוכה, כי יש בו חנוכה, של בית, ושמן מעץ של זית, אבל גם אדריכלית וקבלן, והוקרה ותודה כמובן.

סיפור לטו בשבט, שיש בו הרבה בוץ של העמק, חיבור עמוק לאדמה, איסוף של אגוזי פקאן ומלכה אמיתית או אימתנית ששולטת בגן, וכל זה בנהלל כמובן בתקופת בין הסגרים.