בטח תוהה הקורא הממוצע בליבו, מדוע הכותבת מתחילה בתיאור המימונה השלישית שלה, ומה התרחש בראשונה או השנייה, ולמה היא עושה זאת דווקא עכשיו. התשובה העצובה מקדישה את הפוסט לזכרה של עליה דהאן ז"ל שהובאה היום למנוחת עולמים בשלומי בנוכחות בני משפחתה בלבד, בהתאם להוראות פיקוד העורף ולזכרו של אברהם בעלה ז"ל שנפטר רגע לפני הקורונה.
סיפור שתחילתו בשיחה שעורך אב לבתו ערב גיוסה לצה"ל, בה הוא מספר על מעשייה עם הנחיות מעשיות, כפי ששמע מלוי אשכול, הרבה שנים לפני שהיה ראש ממשלה, על תרנגולת שאולי תחסר בסוף העולם, ויישומה המעשי בהיותה של המתגייסת הצעירה, צוערת בקורס קציני קשר בבה"ד 7. ועל כל השאר תקראו בסיפור
סיפור שהמספר שלוש מככב בו לא מעט, איך לידתה של נכדתי השלישית לקחה אותי יותר משלושים ושלוש שנים אחורה, ואיך הבנתי ממרומי גילי השלישי, שאני כפי הנראה ילדתי את שלושת ילדיי בעולם השלישי, תוסיפו לזה גם קורונה שלוש פעמים, למרות שלושת החיסונים, ובכלל…
סיפור על אתרוגים מהסוכה בנהלל לפני הרבה הרבה שנים, ובתוכו, גם כל שאר המינים. כמו תמיד, ובטח בסוכות, אתם מוזמנים
פוסט ליום האזכרה לנופלים במלחמת יום כיפור. נכתב במהלך תקופת הקורונה והסגרים, בה נבצר מאנשי נהלל, כמו במקומות אחרים ברחבי הארץ לעלות ולקיים את האזכרה לנופלים בבית הקברות
הפעם, סיפור שצריך לקחת אותו בקצב איטי ונינוח, ולזרום אתו ממש כמו עם חתונה בטוסקנה, בטח ובטח כשמסופר בו על חתונה שנערכה לפני ארבעים שנה, שהיא חתונתה של המספרת. אז מזגו כוס שמפניה וכנסו בנחת לקצב ולזרימה של הסיפור.
לפי שם והכותרת שנושא הפוסט , יש מי שעשוי לחשוב שאני הולכת להתייחס לאחד משיריה של קרול קינג המופלאה. או אולי בכלל לשירו של ניל
התאריך המיוחד של היום 22.2.22, שחל אחת למאה שנה, הביא איתו לא רק מעט זיכרונות מחויכים על תאריכים מיוחדים, תכנונים מיוחדים ואפילו על הריונות ולידת ילדים, אלא פוסט מותאם שלא מפספס את גודל הרגע
סיפור שיש בו שני שוטרים, שטרם החלטתי מי מהם הטוב ומיהו הרע. אפילו יש בסיפור גם נערה (אחת לפחות). יש וירוס אלים ומגפה נוראה, יש זיכרונות מבית- ספר תיכון ערכי ונחשב בעמק, יש נזיד עדשים מהביל וזר פרחים מהגינה, ויש בקשה ,דרישה או תחינה לחופש וזכות בחירה. ואיך הכל מתיישב לו יחד? כמו תמיד בפוסטים שלי, צריך לצלול פנימה לקרוא בסבלנות ולראות איך בסוף הכל מסתדר.
סיפור (מעט ארוך הפעם-אבל שווה) על סבתא, נסיכות, מתנות, נכדה, קורונה, דרום-אפריקה, קניות, "אשה יפה", הרבה אהבה ובידוד מרצון. בהחלט מתאים וגם משקף את רוח התקופה
השבוע, הלך לעולמו במפתיע גבי גלבר ז"ל, חבר איתו חלקתי את קורס קציני הקשר, אותו סיימנו בדיוק לפני 42 שנה. מותו הכה גם אותנו ,חבריו בתדהמה, ובכל זאת, בחרתי לספר לזכרו סיפור מחויך מאותה תקופה, הקשור בדמותה של מלכת היופי, אילנה שושן. יהי זכרו של גבי ברוך!
מה בין מחזק מדומה, ספריי שעושה פלאים, משענת קנה רצוץ, אלכוג'ל, לימודי ימימה, מלחמת המפרץ, התחזקות נבובה, ניר טואלט ועוד אי אלו דברים משונים, ובין מעט חשש מהלא נודע ,חרדה ורצון בסיסי להיות מוגנים. הסתקרנתם? כנסו ותקראו
זה סיפור שמתאים מאוד לרגע אחרי חנוכה, כי יש בו חנוכה, של בית, ושמן מעץ של זית, אבל גם אדריכלית וקבלן, והוקרה ותודה כמובן.
משהו על הוראה בימי קורונה. או איך הפכה המחלבה שבמרכז הכפר לבית ספר לכל דבר, או לפחות לדבר הכי בית-ספרי שיכול להיות בתקופה מורכבת ומבולבלת שכזו. וכמו תמיד בהוראה-איך הנערים עשו לי בית ספר, ועוד יעשו לכולנו
הפעם, סיפור על דברים שפג תוקפם, והדרך בה אני מתמודדת איתם. לעיתים מועד התפוגה מהיר ממה שחשבתי, ואז משהו מתפוגג…לא הבנתם? כנסו ותקראו
סיפור לטו בשבט, שיש בו הרבה בוץ של העמק, חיבור עמוק לאדמה, איסוף של אגוזי פקאן ומלכה אמיתית או אימתנית ששולטת בגן, וכל זה בנהלל כמובן בתקופת בין הסגרים.
ימי הקורונה והסגרים הוציאו מכולנו הרבה יצירתיות. על פרויקט יצירתי שנערך במושב נהלל, שיחגוג השנה את יום הולדתו המאה ,שתחילתו בחלום, בסגר האחרון, ידברו התמונות
הפוסט הזה התלבט בין כמה שמות, ממדים ללימודים, המתנדבים בעם או בע'מ, ותומכת לחימה. על מה כל המהומה? תצעקו -כמה עוד?-וכנסו למצוא את התשובה בין השורות
בימים אלו של סגר שלישי, ואולי האחרון, בטח לשנה הזו. אני פותחת שער צר לנושא רב חשיבות והוא -השיער בסגר. אכתוב כאן על כל השערות, ובעטיין על כל הסערות, כשהכל תלוי על חוט השערה
השנה, הכל אחר, בעיצומם של ימי החנוכה, אני מדברת על חיסונים, וגם על שכנים, ועל שאלת השאלות-מי צריך להקדים ולומר שלום? איך הכל מסתדר? כנסו ותקראו. כמו תמיד, בסוף, הכל יסתדר
כל הזכויות שמורות למירב גולדוין
עיצוב האתר: ליאור ליפשיץ | בניה: נטלי אוליאל
